http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=119230heCopyright 2013 forever. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=119230http://f.nanafiles.co.il/upload/102006/IsraBlog/119230/misc/7809928.jpghttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=119230&blogcode=13649045<div align="right" dir="rtl">הדברים השתנו טיפ-טיפה מאז הפעם האחרונה שטרחתי לעדכן פה . הדיכאון נעלם ואיתו נעלמים לאט לאט גם הגעגועים אליו. ואיתם גם האהבה שהרגשתי כל כך הרבה שנים ולא תיארתי לעצמי איך היא תפגע בי בסופו של דבר. היום, יש מישהו אחר שממלא אותי בשמחה ואושר וגורם לי להרגיש התרגשות שלא הרגשתי שנים. במבט אל תוך עיניו הלב שלי מחסיר פעימה, ובתוך הידיים שלו אני מבינה שאני יכולה להתאהב שוב.</div>Sat, 26 Jan 2013 22:02:00 +0200sorli@012.net.il (forever)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=119230&blogcode=13649045http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=119230&blog=13649045http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=119230&blogcode=13446370<div align="right" dir="rtl">השעון בצד ממשיך לספור שנים-חודשים-וימים כאילו כלום לא השתנה. כאילו לא עברו חודשים ארוכים (כמעט חצי שנה), כאילו לא זרמו נהרות של דמעות, כאילו זה לא נגמר. התמונות למעלה והשעון בצד הם כמו התמונות בפייסבוק- זכרונות מתוקים שאני פשוט לא מסוגלת למחוק. חוזרת לבהות בהם בכל רגע שאני רוצה לראות אותו.קשה וכואב יותר עם כל נשימה, עם כל דקה שעוברת הגעגועים עצומים יותר. מעולם לא יכלתי לתאר לעצמי שאהבת חיי, אדם שהייתי מוכנה להתפשר ולוותר בשבילו כ"כ הרבה, אדם שהביא אושר עצום לתוך חיי- ישבור ככה את ליבי. אין לי מילים לתאר את האכזבה העמוקה, אבל גם אין לי מילים לתאר כמה אני כמהה לחיבוק שלו. לסיכוי הקלוש ביותר שקיים, למקרה שאתה קורא את זה- אני עדיין אוהבת אותך. בכל ליבי.</div>Sun, 02 Sep 2012 22:25:00 +0200sorli@012.net.il (forever)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=119230&blogcode=13446370http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=119230&blog=13446370http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=119230&blogcode=13298297<div align="right" dir="rtl">עצוב להיכנס לבלוג כעבור חודשים ארוכים וכל כך הרבה דברים שהשתנו ולראות תמונות שלנו ביחד בכותרת ואת השעון בצד שסופר כמה זמן אנחנו יחד אז לא. כבר לא יחד. כבר כמעט שלושה חודשים ארוכים ומייגעים. כעבור שש שנים זה נגמר. ואין את המילים המספיקות והנכונות לתאר כמה כואב לי, כמה חבל וכמה עצוב. אבל יש לי תקווה. ואפחד חוץ ממנו לא יכול לקחת לי אותה.</div>Mon, 04 Jun 2012 21:58:00 +0200sorli@012.net.il (forever)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=119230&blogcode=13298297http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=119230&blog=13298297http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=119230&blogcode=12755020<div align="right" dir="rtl">קפצתי לגיחה קצרה כיאה לי, כעבור מעל לחצי שנה שלא עדכנתי. סיימתי את התואר, עובדת עדיין באותו המקום ומחפשת עבודה, לא בתחום. כלומר, אם אמצא משהו בתחום- נהדר, אבל אין לי קשרים בעולם התקשורת וכל החברות דורשות ניסיון. ממ, מעניין מאיפה אני צריכה לצבור את הניסיון הזה. כמתנת יומולדת מאהובי טסנו לשבוע מדהים בברצלונה והחלטתי לשתף את מי שעוד מבקר פה לעתים רחוקות כמוני, בכמה תמונות. <img style="width: 600px; height: 900px;" src="http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlo</div>Mon, 19 Sep 2011 20:39:00 +0200sorli@012.net.il (forever)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=119230&blogcode=12755020http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=119230&blog=12755020http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=119230&blogcode=12312349<div align="right" dir="rtl">נוסטלגי משהו לחזור לפה פעם בחצי שנה כשיש פתאום חשק קטן לעדכן את הבלוג במה שקורה. אני מאמינה שפה ושם עוד נשארו כמה קוראים נאמנים שעוברים פה מידי פעם, אז בשבילכם- עדכון קצר :] השעון מצד שמאל מראה חמש שנים וארבעה ימים, ואכן כך הדבר! לא יאמן ויחד עם זאת מרגיש כ"כ הגיוני ונכון. היו לנו הרבה עליות וירידות בחצי השנה האחרונה, ותקופה לא קלה עברה על שנינו. אבל בחודש האחרון נראה שהכול חזר למסלולו התקין, אנחנו מאוהבים ומאושרים יותר מאי- פעם, כינויי חיבה והרבה דביקות, כאילו זה לא חמש שנים, אלא רק חמישה חודשים.. את התאריך החשוב חגגנו ביום שישי, עם סושי, ג'קוזי והרבה אהבה. היה מושלם. הוא עובד באבטחת שערים בנתב"ג ולומד לפסיכומטרי מועד אפריל, אני עובדת באותו מקום [עוד מעט שלוש שנים] ושבוע הבא מתחילה את הסמסטר האחרון שלי. העתיד נראה ורוד יותר מתמיד, ואני רק מקווה שכך יהיה. נשתמע עוד חצי שנה פלוסמינוס</div>Tue, 08 Feb 2011 17:40:00 +0200sorli@012.net.il (forever)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=119230&blogcode=12312349http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=119230&blog=12312349http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=119230&blogcode=11957459<div align="right" dir="rtl">דבר אלי מילים פשוטות כמו שהיינו פעם כשעוד כתבת מכתבים של אהבה כמו שהיית מחבק נשאר איתי ולא בורח היית בא מביא לי פרח דבר אלי מילים פשוטות כמו שהיינו פעם כשעוד היית מסתכל עלי נרדמת לצידך כמו שהיית דואג אם תמיד אהיה שלך פעם היינו מדברים מעט היינו מדברים בשקט מדברים לאט היית מסתכל לי בעיניים כשדיברתי איתך דבר אלי מילים פשוטות כמו שהיינו פעם כשעוד היית מסתכל עלי נרדמת לצידך כמו שהיית דואג אם תמיד אהיה שלך פעם היינו מדברים מעט... <span style="font-style:</div>Wed, 04 Aug 2010 22:29:00 +0200sorli@012.net.il (forever)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=119230&blogcode=11957459http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=119230&blog=11957459http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=119230&blogcode=11610794<div align="right" dir="rtl">לכבוד הפוסט ה-300 [!] שלי, החלטתי לעדכן קצת. אז.. לפני שלושה שבועות לאהובי ולי היו 4 שנים יחד. לכבוד המאורע החשוב נסענו לצימר ביישוב קטן ופסטורלי הצופה אל הכנרת. נאלצתי לוותר על שני מועדי א' כדי שנוכל לנסוע בדיוק ביומולדת שלו ויום למחרת לחגוג בצימר את ה- 4 שנים. סוף סוף קצת שינוי נחמד לשגרה. נהננו מאוד, ולא הייתי מתנגדת לעוד :) לפני שבוע התחלתי סמסטר ב' של שנה ב'. עמוס אף יותר מקודמו. אני יוצאת מהבית בשבע וחצי בבוקר וחוזרת ברבע לשמונה בערב. נשאר לי רק יום אחד לעבוד, והמשכורת שלי לא מזהירה במיוחד. לא מזהירה בכלל. הכסף הולך ונעלם מהחשבון ואני משתדלת לא לבזבז יותר משאני יכולה להרשות לעצמי [וזה לא הרבה]. חוץ מזה, אני עדיין נהנת בלימודים, כמה שעמוס לי, וקשה לי לעתים, זה שווה את זה. אהובי השתחרר לפני כ 3 וחצי חודשים, הספיק לעשות קורס רוסית [!!!], לעבוד פה ושם, וכרגע הוא התחיל עבודה חדשה בנתב"ג, הוא צריך ממוצע 80 בקורס כדי להמשיך לעבודה עצמה, ואני מאוד מקווה שיצליח [כרגע הוא עומד על 85 בערך טפוטפוטפו<span style="font-family: David; font-size: small;</div>Thu, 25 Feb 2010 01:11:00 +0200sorli@012.net.il (forever)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=119230&blogcode=11610794http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=119230&blog=11610794http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=119230&blogcode=11307034<div align="right" dir="rtl">אכן כן, אתם לא טועים, אני כאן, כעבור רק.. חודשיים? אולי זה בגלל שהתרגלתי ללכת לישון מאוחר וקשה לי להרדם, ואולי זה בגלל ששאלתם אותי איך היה באוקראינה אז באתי לספר לכם קצת. היה.. היה מדהים. כמה שזה ישמע מוזר, אוקראינה? מדהים? כן, בשבילי- מישהי שעזבה בגיל 7 וגרה 15 שנה בישראל- הכל היה מדהים, מעניין, מסקרן ושונה. נהנתי ללכת ברחובות, לנסוע במטרו, לטייל בפארקים, להנות ממזג האוויר.. ובכלל, מהכל. צילמתי המון, טיילתי המון, אכלתי הרבה ירקות ופירות טעימים [באמת שהם לא כמו פה.] בגדים-נעליים-תיקים הכל היה. אפילו גשם וקור היה כשבישראל כולם נמסו מהחום, אני הלכתי ברחוב עם מעיל וקפאתי מקור. אבל הקור הזה, למזלנו קפץ לביקור יום לפני שעזבנו וביוםלמחרת כבר היה שוב חמים ונעים. היה מרגש ומוזר יחדיו לראות את סבתא שלי, יחד עם זאת עצוב- כי זכרתי אותה כאישהבריאה יותר[לפחות למראית העין]. תמונות אפשר לראות בגלריה שלי- http://o-n.deviantart.com/gallery/[בצד ימין- Ukraine 2009] אני משתדלת לעדכן לפחות פעם ביומיים, ומידי פעם מוסיפה עוד ועוד תמונות מאוקראינה. שבועיים לאחר החזרה ארצה, סבתא שלי [שבארץ] אושפזה.</div>Sat, 10 Oct 2009 00:24:00 +0200sorli@012.net.il (forever)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=119230&blogcode=11307034http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=119230&blog=11307034http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=119230&blogcode=11120944<div align="right" dir="rtl">חצי שנה שלא כתבתי, רק נכנסתי מידי פעם כדי לוודא שהבלוג חי וקיים. קיים-כן, חי? לא ממש. אין לי כל כך מה לספר על חיי על מנת להחיות אותו. בקצרה- הלימודים- סיימתי שנה א' עם ממוצע נכון לרגע זה- 81.66, שזה לא בשמיים, אבל נחמד, במיוחד שיש לי עוד עבודות סופיות להגיש, ולפי מה שידוע לי הם לא יורידו את הממוצע, אולי אף יעלו אותו. סיימתי שנה א' בלימודי תואר ראשון וקשה לי להאמין. השנה הסתיימה מהר מידי. תקופת המבחנים טסה כלא הייתה. אפילו איפה שהייתי בטוחה שאני נכשלת- קיבלתי ציון טוב, או סביר, והייתי כ"כ שמחה. הכרתי אנשים נפלאים, היה לי כיף לקום כל בוקר ללימודים. כרגע אני נמצאת במכללה רק פעם בשבוע- קורס קיץ באנגלית, כי צריך להגיע לפטור. יום רביעי שעבר סידרתי את המערכת שעות לשנה הבאה, ונדהמתי לגלות כמה זמן אני הולכת לבלות במכללה. חיים לא יהיו לי, זה בטוח, ומה שיהיה לי עוד פחות מזה, זה כסף. אני אוכל לעבוד רק יום אחד בשבוע- מה שלא יספיק לי אף לא לשכר לימוד חודשי. העבודה- אותה עבודה משנה שעברה. מסתדר טוב עם הלימודים, כסף סביר, אחלה אנשים [חוץ מהבוסים כמובן], בערבים אני מכינה שיעורים ועבודות, לומדת למ</div>Mon, 03 Aug 2009 01:04:00 +0200sorli@012.net.il (forever)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=119230&blogcode=11120944http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=119230&blog=11120944http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=119230&blogcode=10511582<div align="right" dir="rtl">רק קפצתי לציין את ה- 3 שנים שלנו ולהגיד שאהבתי, אוהבת ואמשיך לאהוב, כמה שרק אוכל. </div>Sun, 08 Feb 2009 16:20:00 +0200sorli@012.net.il (forever)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=119230&blogcode=10511582http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=119230&blog=10511582