http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=113352(...The Haifa Showdown? Haifa Warhearts? Rock in Haifa?)heCopyright 2013 Jaggo. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=113352http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=113352&blogcode=13808870<div align="right" dir="rtl">שבוע שעבר (מאי-יוני כזה): שבוע ארוך. שלושה שירים עם הלהקה מהעבודה, שלושה שירים עם הלהקה מהחצר לפני פירוק. ולו רק יום חמישי, בו דילגתי בין קבר של סבא אחד להופעה בעבודה למיון. (עזרתי לידידה לצאת מהמיון, הכל בסדר.) יום חמישי, השלושים במאי, פסטיבל סירקוס קור. איתן הזדקן אבל המוזיקה של הפיקוקס נעשתה מעט מעניינת. (סוף שבוע של כלום בצפון.) שני בערב הכרתי סוף סוף את יומרנות כנה. שלישי בערב, גיל נמט ונדב אזולאי. כל מילה נוספת מיותרת. חמישי בערב, מצאתי סיבה חדשה לראות את ה-Angelcy. שישי בערב, נערות ריינס הזכירו לי כמה התגעגעתי אליהם, כדי להודיע שמתפרקים. לפחות הצלחתי לתפוס אותם להופעה עם "לשמור על החברים". אני מניח שחלק מהעניין הוא שהשבוע שעבר הוגדר מטורף וזה מרגיש בסדר, הבעיה היא שגם השבוע הנוכחי יצא מטורף והנני, בראשון בבוקר, חמרמר ולא ממש רענן ורשימת המטלות שלי אין סופית כרגיל. אני לא יודע.</div>Sun, 09 Jun 2013 08:33:00 +0200nobody@israblog.co.il (Jaggo)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=113352&blogcode=13808870http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=113352&blog=13808870http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=113352&blogcode=13808033<div align="right" dir="rtl">מסתובב אצל עצמו בדירה, שותה מים. חום אימים בחוץ. מכין קפה עם קרח. חוזר למטבח, זולל שוקולד מריר. כל הזמן הזה הוא לא מודע לכך שעשרה גמלים התיישבו אצלו על הראש, בין השערות.</div>Sat, 08 Jun 2013 17:28:00 +0200nobody@israblog.co.il (Jaggo)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=113352&blogcode=13808033http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=113352&blog=13808033http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=113352&blogcode=13791926<div align="right" dir="rtl">אבל כבר מזמן צריך לעצור ולעדכן. אז אתמול, 24/05, באנדי באוזןבר באופן ספונטאני לחלוטין הרימו לי את היום. רוקנרול בועט, כיפי, שלא מתבייש להיות מתקדם, לא מתבייש להיות כבד, לא מתבייש לשבור מקצב ולשנות סגנון, גם כמה פעמים בשיר אם צריך. כאילו בקונטראסט, ליריקה מטופשת בעברית, על סף המצחיקה, כנראה מודעת לעצמה. אבל טמטום כיפי, באמת. הופעה מלאה בגגים בין חברים שברור שנהנים לנגן ביחד. וכאילו כרגיל, רק חבל שאין לכיף הזה קהל גדול יותר. שלושה שירים ב-http://bundy.co.il. לפני כן, 23/05, עבודות עפר בלבונטין 7 עשו לי טוב. אני ממש זוכר הופעה של דיקטים באינדינגב ובהופעה בתחילת השבוע התחפושות והתפאורה כנראה החזיקו אותם במקום; הפעם קיבלתי מהם הופעה דינאמית ומקפיצה. המוזיקה תמיד הייתה מספיק מעניינת, לאחרונה אני גם מתחיל להרגיש שאני מבין על הם מדברים, לפעמים. חומר טוב. וכאילו כרגיל, רק חבל שאין לכיף הזה קהל גדול יותר. לפני כן, 22/05, נדב ויקינסקי בבר קיימא. ברור שמדובר בוירטואוז, כשהואמנסה להרים את הקהל הוא יודע. אני לא חושב שהשירים שלו מספיק טובים, יכול להיות- לא שאלתי- שבאלבום זה לא</div>Sat, 25 May 2013 10:35:00 +0200nobody@israblog.co.il (Jaggo)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=113352&blogcode=13791926http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=113352&blog=13791926http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=113352&blogcode=13757623<div align="right" dir="rtl">אז הם ניסו להרוג אותי. תשאל אותי מחר אם הם הצליחו.</div>Fri, 26 Apr 2013 00:58:00 +0200nobody@israblog.co.il (Jaggo)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=113352&blogcode=13757623http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=113352&blog=13757623http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=113352&blogcode=13742956<div align="right" dir="rtl">זה עניין של נקודת התייחסות. בחיים האמיתיים אנחנו לרוב לא בעמדה לקבוע, הסוף הוא כאן. היום כמעט אף אחד לא ניסה להרוג אותי. חודש מקושקש שכזה.</div>Sat, 13 Apr 2013 23:52:00 +0200nobody@israblog.co.il (Jaggo)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=113352&blogcode=13742956http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=113352&blog=13742956http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=113352&blogcode=13739129<div align="right" dir="rtl"> חצי גליל נייר טואלט, חצי בקבוק חומר נגד סתימות, סמרטוט רצפה אחד, שלוש פ*ינג כפפות מלטקס, חצי שעה מהחיים שלי של לספוג חרא, וחזרתי לאן שהתחלתי. לקבוע עם הטרמפ לשבע וחצי. בעשרה לשבע להבין ששכחתי חוגר, לרכב על האופניים להורים ומשם לנקודת האיסוף. להגיע לנקודת האיסוף בשבע ועשרים, ולהבין ששכחתי נעליים. טלפון להורים, טלפון לטרמפ, אופניים לדירה ואז לנקודת איסוף דרומית יותר. או, להשאיר לעצמי מלא מרווחי זמן, להגיע כמו מלך, להבין לבד שאני עירום ולשרוף את כל מרווחי הזמן שהשארתי לעצמי. אני בטוח שזה מסמל משהו אבל פתוח לפרשנויות.</div>Wed, 10 Apr 2013 22:30:00 +0200nobody@israblog.co.il (Jaggo)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=113352&blogcode=13739129http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=113352&blog=13739129http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=113352&blogcode=13739121<div align="right" dir="rtl"> אז יום ראשון, חג שני של פסח, אני אוהב את יהוא ירון. הילה רוח הצדיקה את עצמה לחלוטין בביצוע של "זוכרים אותך" שהאפיל על הביצוע הזכור לטוב של זאב טנא, משלהי הסדרה הקודמת. נראה שאני אוהב גם את הילה רוח, עם כל זה שפספסתי אותה כבר פעמיים בשבוע הזה. (הופעה קצרה, בלי המיתוס שלך, בלי פוליטיקלי קורקט אבל עם אביב ברק ושי לוינשטיין.) אחרי יהוא נשארתי לאנשי המחוז הצפוני, הם עשו לי טוב אבל הייתי גמור. בשני ושלישי. רביעי בערב, חוזר מהחזרה לעטרולדת. גיליתי מי זו עטר. ידעתי כבר שאני אוהב את טל אורן, ראיתי סוף סוף את שני קידר בשר ודם. חמישי בערב, חבר גרר אותי בחזרה לאוזן בר. לא הפנמתי את הטירוף שהתחולל שם מבעוד מועד. נכנסתי לצלילי בוא לבר, נדחקתי לבר לראות את עוזי פיינרמן, עזבתי אותו מוקדם לתפוס מקום לxkcdc, שהתחלפו באמצע לבצפר (סוף סוף!) שמעתי את צביקה פורס מרחוק כדי להיות מקדימה בטייני פינגרז, שאירחו את פלד ובכך עשו לי את החיים. פלד נגד טייני פינגרז, הדבר הכי קרוב לרייג' שקורה בעברית, פשוט חומר מטורף. אחרי טייני הרגשתי שאי אפשר יהיה להשתפר ועזבתי לצלילי אליוט. ואז בשבת בערב Acollect</div>Wed, 10 Apr 2013 22:27:00 +0200nobody@israblog.co.il (Jaggo)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=113352&blogcode=13739121http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=113352&blog=13739121http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=113352&blogcode=13725294<div align="right" dir="rtl">נחל רחף. רמלה, טטרן. עין סוכות/ תלכיד-פיראן/ תצפית גבעונית. [עבודה.]</div>Sun, 31 Mar 2013 01:09:00 +0200nobody@israblog.co.il (Jaggo)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=113352&blogcode=13725294http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=113352&blog=13725294http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=113352&blogcode=13707110<div align="right" dir="rtl">הוא ספר טוב. יש לציין שזה ספר שונה לחלוטין מכל סדרת עולם הדיסק. בתור מעריך של סדרת עולם הדיסק- כן, זה מגניב לזהות חלק מהרעיונות שאחר כך נעשה בהם שימוש בסדרה. עם זאת- זה ממש לא העניין בספר. אני מבין שזה גם הקלף השיווקי שעל בסיסו נערכה ההדפסה המחודשת הזו- טמטום בעיני; לא חושב שיש מעריץ של סדרת עולם הדיסק שלא יקנה עוד ספר של Sir Terrance, לא משנה מה כתוב היה על העטיפה החיצונית. צריך היה לנסות לשווק את הספר הזה לקהלים חדשים, והוא אומנם מדבר לקהלים חדשים- לחובבי מד"ב בד"כ אין מה לחפש בכתיבה שלו. Strata של טרי פראצ'ט מרגיש לי כמו ספר מד"ב מוצלח. רוב העניין עבורי הוא הקונספטים, הרעיונות החדשים. אני לא חושב שיש לי דרך לייצג אותם מבלי לקלקל למי שלא קרא. נכון, יש קטעים באמצע שהעלילה מאטה קצת. נכון, הדמויות לא ממש מעניינות (הגיבורים, כמעט כולם, חייזרים) וגם לא ממש מתפתחות. כמו בכמה וכמה ספרי מד"ב זה נסלח בעיניי כי העניין הוא פחות הדמויות ויותר העולם, הרעיונות, החיים. חובבי מד"ב, נכון שסדרת הדיסק לא ממש מדברת אליכם. עם זאת, זה ספר מד"ב ברמה גבוהה. רוצו לקרוא.</div>Sat, 16 Mar 2013 10:25:00 +0200nobody@israblog.co.il (Jaggo)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=113352&blogcode=13707110http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=113352&blog=13707110http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=113352&blogcode=13707102<div align="right" dir="rtl">גם כשהם אורכים 102 דקות. ולא נשאר לי כלום ממנו, חוץ משפשפת ויבלת. הוייב של ריצות בוקר שונה לחלוטין מריצות ערב. קשה לפתח את האדרנלין, קשה להילחץ מהאנשים. ריצה באיזי. אז עם מכנס חדש ונעליים חדשות, לשנה הבאה במרתון ירושלים הבנוייה.</div>Sat, 16 Mar 2013 10:24:00 +0200nobody@israblog.co.il (Jaggo)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=113352&blogcode=13707102http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=113352&blog=13707102